רפלקסים פרימיטיביים והשתלבותם במערכת העצבים כבסיס להתפתחות מוטורית תקינה

רפלקסים פרימיטיביים והשתלבותם במערכת העצבים כבסיס להתפתחות מוטורית תקינה:

רבים מכירים את קיומם של רפלקסים פרימיטיביים, תנועות בלתי רצוניות הנשלטות על ידי חוט השדרה או גזע המוח המהווים בסיס הכרחי להתפתחות התנועה המוטורית.

כבר ברחם עובר חוט השדרה של העובר תהליך של בשלות המאפשר לו לבצע תנועות רפלקסיביות רבות. עם הלידה והתרבות ההתנסויות המוטוריות, מתפתח הזיכרון המוטורי, ששוחק בהדרגה את מרבית הרפלקסים והם נכחדים או משתלבים בתנועות רצוניות הנשלטות על ידי איזורים קורטיקליים גבוהים במוח. תהליך זה מוביל לכך שאנו שולטים בגופנו, ולא להיפך. עם הזמן וההתנסות, תנועות אלה הופכות לאוטומטיות ואנו פנויים ללמוד מיומנויות חדשות, גבוהות יותר.

עם זאת, אצל פעוטות וילדים לעיתים נותרים שרידים של אותם רפלקסים פרימיטיביים, והם מקשים עליהם לפתח מיומנויות מוטוריות חשובות באופן מלא והסתגלותי.

בולטים בקליניקה שרידים של רפלקסים ATNR STNR ו- TLR המעכבים התפתחות של תנועה רצונית ואוטומטית.

רפלקס ה- ATNR: כאשר התינוק מטה ראש לצד אחד, היד והרגל באותו צד מתיישרות והיד והרגל בצד הנגדי מתכופפות. נוכחות שרידים של רפלקס זה מובילה לתלות בין תנועות הראש לתנועות הגפיים.

רפלקס ה-STNR: כאשר התינוק מכופף את ראשו לפנים המרפקים מתכופפים והברכיים מתיישרות. ולהיפך- כאשר ראשו של התינוק מוטה לאחור המרפקים מתיישרים והברכיים מתכופפות. נוכחות שרידים של רפלקס זה מקשה על הפרדת תנועה בין הזרועות לרגליים.

רפלקס ה- TLR: רפלקס המייצב את גופו של התינוק כך שראשו יהיה תמיד בהמשך לגבו. נוכחות שרידים של רפלקס זה יקשה על הילד להפריד בין תנועות הראש לבין מנח הגו בעת הליכה או ישיבה.

כך למשל ילד המתקשה לשבת ישיבה ישרה מול שולחן, פושט רגליו קדימה ו״גולש״ מטה בכיסא ייתכן וסובל מחולשה בחגורת הכתפיים אך אין לפסול נוכחותם של שרידי רפלקס ה- TLR במערכת העצבים, המקשים על הילד להרכין ראש לכיוון דף הציור או המחברת ובו זמנית לשמור על גו ישר ויציב. המשימה להזיז ראש בחופשיות ובו זמנית לשמור על תנוחת גו סטטית אינה אוטומטית עבור הילד והוא צריך להפנות לה קשב רב על חשבון התוצר: ציור, צביעה או כתיבה במחברת.

דוגמה נוספת היא כאשר ילד מתקשה בביצוע פעילויות הדורשות תיאום בי לאטרלי והבאת שתי הידיים לקו האמצע כגון גזירה, שריכת שרוכים, השחלת חרוזים וכדומה. ייתכן כי מדובר בחוסר אינטגרציה של רפלקס ה-ATNR במערכת העצבים כך שהפעולה של קירוב שתי הידיים באופן סימטרי לקו האמצע בזמן שהמבט גם הוא פונה לכיוון זה, הופכת למשימה קשה כל כך עבור הילד עד שאינו מסוגל להפנות משאבי קשב לפעילות עצמה.

בטיפול בריפוי בעסוק יתנסה הילד במגוון תרגילים מוטוריים ותנוחות של הגוף המעודדים שליטה קורטיקלית גבוהה בדפוסי תנועה נכונים במטרה להפכם לאוטומטיים ולפנות משאבים קשביים ללמידת משימות חדשות שעליו לבצע.