כל דקה מהיום, מוחנו מקבל אינספור פיסות מידע מהסביבה דרך החושים.
עיבוד חושי תקין מתייחס ליכולתנו לקלוט ולעבד מידע חושי מהסביבה ולהפיק התנהגות אדפטיבית התואמת לדרישות הסביבה. עיבוד חושי קורה כאשר המידע שנשלח אל מוחנו דרך החושים שלנו– מעובד על ידי המוח שאומר לנו איך זה מרגיש, נראה, נשמע או איזה טעם וריח יש לזה ומורה לנו על תגובה בהתאם. כאשר אנחנו מצליחים להתעלם מרעש רקע כמו מכונית חולפת או הקול של המזגן, כאשר אנחנו מסוגלים לאכול אוכל במרקמים שונים כמו פירה או יוגורט עם גרנולה, כשאנחנו מסוגלים ללבוש סוגי בד שונים, וגם כשאנחנו נותנים לאהובים שלנו לגעת בנו ולחבק אותנו, כל זה קורה בזכות העיבוד החושי התקין המתבצע במוחנו.
כולנו מכירים את חמשת החושים: ראיה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש. אך לא רבים מכירים את שתי מערכות החוש הנוספות: המערכת הוסטיבולרית, האחראית על עיבוד המידע המתקבל מהאוזן הפנימית לגבי תנועת הגוף במרחב והמערכת הפרופריוצפטיבית, האחראית על עיבוד מידע המתקבל ממפרקי הגוף לגבי מיקום הגוף במרחב. למערכות חוש אלו תפקיד מהותי בהתפתחות תקינה של מיומנויות מוטוריקה גסה ועדינה, שיווי משקל ומיומנויות גרפו- מוטוריות כולל כתיבה.
קושי בעיבוד החושי מתרחש כאשר המוח אינו מצליח לקלוט ולעבד מידע חושי באופן התואם לדרישות הסביבה ומעודד השתתפות תקינה בתחומי היום יום.
ישנם שלושה דפוסים של קושי בעיבוד החושי היכולים להתקיים בנפרד או במשולב:
תגובתיות יתר- רגישות יתר לגירויים שיכולה להתבטא התפרצויות זעם, קושי במעברים ושינויים והימנעות מגירויים כגון מגע, מוזיקה, מאכלים ועוד.
תת- תגובתיות- רישום נמוך של גירויים כך שהילד אינו מגיב כפי שאמור, אינו מחפש גירויים בסביבה, פאסיבי וזקוק לרמה גבוהה של גירוי על מנת להפיק תגובה.
חיפוש חושי- הצורך בגירוי תמידי על מנת להישאר בקשב ובתפקוד אופטימלי. הילד יראה חסר מנוחה, בתנועתיות יתר ולא מאורגן.
מהי דיאטה סנסורית?
דיאטה סנסורית הינה תוכנית אישית מותאמת לכל ילד המכילה פעילויות סנסוריות חיוניות עבור הילד על מנת להישאר מרוכז ומאורגן במשך היום. כפי שאנו המבוגרים זקוקים לעיתים לגירויים חושיים (כגון הקפצת רגל, לעיסת מסטיק, אמבטיה חמה) כדי להישאר מרוכזים או להירגע, כך גם ילדים זקוקים לפעילויות מארגנות ומרכזות.
כל ילד זקוק לפעילויות סנסוריות שונות על פי דפוס העיבוד החושי האופייני לו. ילד החווה רגישות יתר יזדקק לפעילויות מרגיעות יותר בעוד שילד עם תת רגישות יפיק את המרב מפעילויות מעוררות וממריצות. התוכנית הסנסורית אינה רק מועילה לילד באותו רגע בו היא נעשית אלא גם יכולה לבנות ולקדם את המערכת העצבית כך שהילד יוכל לשאת מצבים סנסוריים מאתגרים בחיי היום- יום, לווסת מצב ערנות וריכוז, להפחית מצבים של חיפוש חושי או תת רגישות ולהתרגל לשינויים ומעברים ביתר קלות.
דוגמאות למערכות חוש המעורבות בתוכנית הסנסורית:
המערכת הפרופריוצפטיבית: הדגש בפעיליות המעוררות או מרגיעות את המערכת הפרופריוצפטבית הינן פעילויות של דחיסת ומשיכת מפרקים בהתאם לגיל הילד ומשקלו. כל פעילות הכוללת הרמה, משיכה, דחיסה ודחיפה מווסתת את המערכת הפרופריוצפטיבית.
המערכת הטקטילית: פעילויות הקשורות למגע קל ועמוק, טמפרטורה, טקסטורות, ויברציה.
המערכת האודיטורית: פעילויות המתייחסות הן למידע שאנו שומעים והן למידע שאנו קולטים דרך השמיעה (הקשבה).
המערכת הויזואלית: פעילויות הכוללות הוספה / הפחתה של מידע ויזואלי לפי רגישותו של הילד.
המרפאה בעיסוק המטפלת תתאים לילד/ה תוכנית סנסורית מותאמת לגילו /ה ולצרכיו /ה זאת לאחר אבחון מעמיק של דפוס הקושי בעיבוד החושי ותחומי התפקוד היום יומי עליו הוא משפיע ותוך כדי הדרכת הורים וזמינות לשאלות שעולות במהלך יישום התוכנית.